הרמטכ"ל בני גנץ הטיל בשנה האחרונה על מפקד חיל־האוויר אלוף אמיר אשל תפקיד נוסף: מפקד המערכה־שבין־המלחמות, מב״ם, רצף מבצעים רחוקים שסודותיהם נחשפים לעתים בקול נפץ ולעתים בנאומי פוליטיקאים במסדרי־כנפיים. לצורך המב"ם, הוכפפו לאשל ולמטהו גורמים אחרים בצבא, ולא רק בו, ע”ע המוסד. זאת משום ייחודה הרב־גוני של הזרוע האווירית, המסוגלת לנוע בגמישות מזירה לזירה, לתקוף ולצלם ולהוביל ולחפות על כלי שיט בשבעת הימים. כה גדולה ההסתמכות על חיל־האוויר, עד שמתעוררת התהייה אם אכן היה טעם בהחלטת גנץ להקים בנפרד ממנו את מפקדת העומק, בראשות אלוף. האוויר הוא העומק.
פיקוד העומק הוקם לאחר הביקורת על "מבצעי התעמולה" והאלתור במלחמת לבנון השנייה. המתנגדים חושבים שמדובר בבזבוז זמן
